העיתונאי ישראל פריי פותח בגילוי לב את סיפורו האישי המטלטל, החולף בצמתים המרכזיים של החברה הישראלית בשנים האחרונות, על צדדיהם היפים והפחות.

העיתונאי ישראל פריי פותח בגילוי לב את סיפורו האישי המטלטל, החולף בצמתים המרכזיים של החברה הישראלית בשנים האחרונות, על צדדיהם היפים והפחות.
ישראל פריי היה ״הילד הרע״ של התקשורת החרדית והישראלית, העיתונאי שהעז להפנות זרקור אל הפינות החשוכות של המגזר שבו צמח ולפינות אפלות אחרות. הוא הפך ליקיר המיינסטרים הליברלי כשחבט בממסד הרבני ובשלטון הימין, אך הרגע שבו סירב לעצור בקווים המוסכמים של הקונצנזוס הישראלי – היה הרגע שבו הפך, בעיני רבים, ל״אויב העם״.
בספר חשוף, כואב ומלא תובנות, פריי מתאר את מסעו הסוער: מהמרדפים של בריוני הימין מתחת לביתו בבני ברק ועד לדירת המסתור; מהפיטורים המתוקשרים מערוץ ״דמוקרט TV״ ועד לתא המעצר באבו כביר תחת הסיווג ״אסיר ביטחוני״; מהפסגות של הפריים-טיים ועד לרגע שבו עמד חסר כל מול מסוע הסופרמרקט, כשבידו מנה חמה שאין לו דרך לשלם עליה.
אויב העם אינו רק יומן אישי של התרסקות וצמיחה. זהו כתב אישום נוקב נגד האדישות הישראלית, נגד ״הליברליזם שמסתיים היכן שהמיליטריזם מתחיל״, ונגד מערכת שמשתמשת בפרנסה, במשפחה ובחירות ככלי נשק להשתקת מצפון סורר.
זהו סיפורו של אדם שסירב למלא פקודות חברתיות, שאיבד כמעט הכול כדי לשמור על החופש להיות הוא עצמו, ושממשיך להאמין שאפשר להפוך את הארץ הזו למקום צודק ושוויוני יותר לכל יושביה, ולא רק היהודים שבהם.
(יהודה שוחט, עורך הספר)
“לפתע נשמע קול שקשוק מפתחות. לפעמים נדמה לי כי תנאי הקבלה העיקרי לתפקיד סוהר הוא כישרון טריקת דלתות. לפתוח, לסגור ולטרוק ברעש בלתי נסבל נראה כמו עיסוק רב חשיבות עבור הסוהרים.
אחר כך התחיל הטקס הקבוע. “תסתובב אחורה, ראש לקיר”, פוקד הבריון התורן, ואני נדרשתי לדדות אחורנית, להתכופף לחלל קטן בתחתית סורגי הדלת ולהושיט את ידיי לאזיקים. לאחר מכן הרחתי את זיעתו מאחורי גבי, ופיסת פלסטיק בצבע טרי נקשרה כרגיל על ראשי לכיסוי עיניי. אלות, כיפופים, צרחות, טריקות.
הצעדה התקדמה בנוהל על פני מסדרונות ארוכים והחרדה גואה. לאיפה נלקחתי ומה לעזאזל הם מכינים לי?”
— מתוך הספר “אויב העם”

על המחבר
ישראל פריי
עיתונאי ואקטיביסט חרדי-ישראלי. פריי הוא אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בשיח הישראלי — איש שסירב להפסיק לדבר כשביקשו ממנו לשתוק. זהו ספרו הראשון.
